איך זה עובד
שתי טכנולוגיות, עקרון אחד: לאתר את המקור הנוירולוגי של הכשל, ואז להחזיר את השריר לעשות את עבודתו.
ARP
Accelerated Recovery Performance
זרם במתח נמוך מועבר עמוק מספיק לתוך הרקמה הרכה כדי לפוגג את מטען הפציעה בלי כאב עורי. הוא משמש לאיתור המקור הנוירולוגי של כשל השריר, ולאחר מכן לאימון אותם שרירים לבלום כוח — וזה מה שמגן על המפרק או על הרצועה.
קרעים ברצועות ובגידים, כאב מפרקי כרוני, ניוון שרירים, ביצועים, החלמה שלאחר ניתוח
SEA
פרוטוקול אלקטרו-רפואי מתקדם לעצבים
פרוטוקול אלקטרו-רפואי לנוירופתיה ולמצבים עצביים כרוניים בעצימויות שונות ובאזורי גוף שונים. המרפאה מדווחת על מטופלים שהחזירו לעצמם תחושה, טווח תנועה, שיווי משקל ושינה רציפה, עם הפחתה או היעלמות של כאב וחוסר תחושה.
נוירופתיה פריפרית, מצבים עצביים כרוניים, POTS, כאב עצבי שלא הגיב לטיפולים אחרים
בתוך החדר
חובה לפני כל אבחון או טיפול. הוא כולל את הסימפטומים, אופן ההתקדמות שלהם, דימות ותוצאות מעבדה, מה כבר ניסיתם, תרופות, ושאלות הבטיחות שקובעות אם בכלל אפשר לטפל.
אנחנו בודקים ומראים לכם מהיכן הבעיה מגיעה. זה החלק שהכי קשה להאמין בו מראש והכי משכנע בדיעבד, מפני שהשינוי נמדד כבר בפגישה.
מקרים של רקמה רכה ורצועות נעים בדרך כלל סביב 10 פגישות. נוירופתיה דורשת לא פעם 15 ומעלה. מצבים נוירולוגיים כמו פרקינסון או ALS נמדדים בחודשים ותלויים בשלב.
טווח התנועה והכוח נמדדים מחדש. אם המספרים אינם זזים, מוטב שתדעו זאת מוקדם ולא אחרי עשרים פגישות נוספות.
המדע
ARP בנוי על מחקר שפורסם בתחומי הביו-חשמל וגירוי שרירים חשמלי, החל משנות השבעים.
אלה היסודות שעליהם נשענת השיטה — ולא מחקרים על הטיפול עצמו. אף אחת מהעבודות שלהלן לא בחנה ARP או SEA. במקום שבו ממצא שנוי במחלוקת או מעולם לא שוחזר, הדבר נאמר במפורש.
Biologically Closed Electric Circuits
מונוגרפיה, Almqvist & Wiksell, שטוקהולם, 1983
רדיולוג שוודי, חלוץ ביופסיית מחט מלעורית ויושב ראש עצרת פרס נובל. הוא הציע שהגוף מפעיל מערכת מחזור שנייה לצד המכנית — מעגלים חשמליים סגורים בין כלי הדם לרקמה שסביבם. לפי תיאורו, פציעה מותירה מטען ברקמה רכה עמוקה שחייב להתפוגג כדי שההחלמה תושלם; היכן שאינו מתפוגג, נוצרת רקמת צלקת וטווח התנועה נפגע.
העבודה פורסמה כספר ולא עברה ביקורת עמיתים, והסדרה הקלינית שלו הייתה קטנה וללא קבוצת ביקורת. התאוריה נותרה מחוץ לאונקולוגיה המרכזית, אף שהיא מצוטטת שוב ושוב כידע קודם בפטנטים של טיפול אלקטרוכימי.
גירוי חשמלי בספורט
הרצאות, אוניברסיטת קונקורדיה, מונטריאול, 1977
מדען ספורט סובייטי שהפרוטוקול שלו — נושא סינוסואידלי של 2,500 הרץ במודולציית מקטעים — נודע בשם «גירוי רוסי». הוא דיווח על עלייה של 30 עד 40 אחוז בכוח אצל ספורטאי עילית לאחר עשרים מפגשים, וטען שהנושא בתדר הקילוהרץ מוריד את התנגדות העור די הצורך כדי להגיע לעצבים מוטוריים בעומק.
הנתונים הללו מעולם לא פורסמו במלואם בביקורת עמיתים — הם הגיעו למערב כקטעי הרצאה מתורגמים. בחינה מחודשת בכתב העת Physical Therapy בשנת 2002 ביקשה את תגובתו ולא הצליחה לאתר אותו. עבודות מאוחרות תומכות במנגנון עצמו, אך מתייחסות לאחוזים שפרסם כבלתי מאומתים.
The Body Electric
מחקר אורתופדי, SUNY Upstate; הספר פורסם ב-1985
מנתח אורתופד שחקר התחדשות גפיים בסלמנדרות וטען שבגוף פועלת מערכת חשמלית של זרם ישר המכוונת גדילה ותיקון. הוא החיל את אותו היגיון על קולגן, שלטענתו נטען חשמלית תחת חבלה פיזית חוזרת.
הטענה הקלינית הצרה החזיקה מעמד — אלקטרודות ריפוי העצם שפיתח הפכו למכשירים מאושרי FDA שבשימוש עד היום. המסגרת הרחבה לא החזיקה, וספגה ביקורת חריפה מצד ביופיזיקאים. יש לשקול את השתיים בנפרד.
מדידת תעלות יונים בודדות בשיטת patch-clamp
פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה, 1991
הם פיתחו שיטה מדויקת דיה כדי למדוד את הזרם דרך תעלת יונים בודדת, וביססו כיצד תאים מאותתים חשמלית דרך הממברנה. זהו מדע מבוסס, והסיבה לכך שניתן בכלל להתייחס לתקשורת בין תאים כתהליך חשמלי.
עבודתם עוסקת בתפקוד תעלות יונים באופן כללי. הם לא חקרו את הטיפול הזה, והמעבר מהממצאים שלהם לאתר פציעה בקולגן טעון הוא ההיגיון של הקליניקה, ולא שלהם.
בטיחות
ישנם מצבים שאינם מאפשרים את הטיפול הזה. ציינו כל אחד מהבאים בטופס הפנייה. אם אינכם בטוחים — התקשרו לפני שאתם קובעים.
האבחון יראה לכם אם מקור הכאב נמצא במקום שבו כולם טיפלו עד היום. הביאו את הדימות והסיכומים הרפואיים.
